במשפחות עתירות הון, עסקים, חברות ונכסים, בעקבות מותו של ראש האימפריה העסקית-משפחתית, עשויים לפרוץ סכסוכים רבים וקשים. ניסיון העבר מראה כי צוואה בלבד אינה מונעת את המחלוקות המשפחתיות. בכך, מעבר לרובד המשפחתי ולנזק הנפשי והרגשי שהסכסוך יוצר, גם הרובד העסקי עלול להינזק משמעותית ומאבקי הירושה עשויים לשתק את פעילותה התקינה של החברה. בשל כך, יש לתכנן בקפידה העברה בין דורית באמצעות תוכנית מסודרת ומפורטת הכוללת מגוון פתרונות וכלים משפטיים נוספים כגון: עריכת צוואות, ייפויי כוח מתמשכים, תקנונים (תיקון תקנונים), הסכמים שונים: הסכמי ממון, הסכם מייסדים, נאמנויות ועוד, שמטרתם להבטיח הגנה הן על העסק המשפחתי והן על בני המשפחה מפני הסיכונים הטמונים בהעברה הבין-דורית ואף סיכונים המצויים בשינויים משפחתיים שאינם העברה בין-דורית (כמו: גירושין, פטירת שותף, אובדן השתכרות, מחלה ועוד..).

יחד עם צוואה, מומלץ שבני המשפחה השותפים בחברה המשפחתית (בחשיבה משותפת עם כלל בעלי המניות) יגבשו מראש, בפתיחות, הסכמים ברורים שיבטאו ויסדירו תרחישים עתידיים קיצוניים כגון: גירושין, פטירת שותף, סכסוכים שונים, אובדן השתכרות ועוד. 

הליך תכנון העברה בין-דורית כולל ליווי משפטי צמוד של עורכי דין ממשרדנו, תכנון משפטי ופיננסי נכון יתחשב בצרכיהם ורצונותיהם האישיים של בני המשפחה, בהשלכות כלכליות ומיסויות של ההחלטות השונות ויותאם באופן המיטבי לצרכי המשפחה ולצרכי העסק המשפחתי כאחד. נקודת המוצא היא, כי פתרון שמתאים למשפחה אחת אינו מתאים בהכרח למשפחה אחרת. אנו נדע למצוא פתרונות ייחודיים ולתפור עבור המשפחה את החליפה התפורה בהתאם למידותיה הייחודיות של כל משפחה. 

תכנון ההליך עצמו:

רובד משפחתי:

• בחינת צרכי המשפחה והכרתם.

•  בני המשפחה, יכולותיהם הניהוליות וכישוריהם בכל הנוגע לניהול העסק, תוך התחשבות ברצונותיהם ושאיפותיהם בנוגע להמשך קיום החברה המשפחתית.

רובד עסקי:

• מיפוי נכסים: יש לבחון ולמפות את נכסי החברה ולפרטם.

• ביצוע הערכות שווי של החברה.

•  בחינת תקנונים וההסדרים הפנימיים לרבות מיפוי סוגי המניות.

שלבים בתוכנית:

1.      תכנון כללי:

בשלב ראשון, יש להכיר ולבחון את הרובד המשפחתי והרובד העסקי. החל בריכוז, הבנה ומיפוי צרכיה הייחודיים של החברה, נכסיה והשקעותיה וכלה בהבנת צרכי המשפחה ויכולותיה האובייקטיביות. לאחר מכן, תוך השימוש בנתונים והבנת הצרכים הייחודיים, יש לערוך תוכנית כללית במסגרתה יפורטו שלבי ההעברה הבין דורית ולוחות הזמנים.

2.      העמקת כל רובד בנפרד (רובד משפחתי ועסקי כמפורט למעלה).

3.      גיבוש תכונית פעולה:

יש לחשוב מהם השינויים שמבקשים לבצע בחברה למען דור העתיד? בהתאמה, יש לבנות תוכנית מפורטת לביצוע שינויים אלה בעסק המשפחתי כך שיבטאו את צרכי החברה ובעליה בחשיבה עתידית של ניהול ע"י הדור הממשיך או מי מטעמו. 

4.      שלב ביצועי:

שלב בו יערכו הסכמים וכלים משפטיים כגון: עריכת צוואות, ייפויי כוח מתמשכים, תקנונים (תיקון תקנונים), הסכמי ממון, הסכם מייסדים, נאמנויות ועוד, שמטרתם להבטיח הגנה הן על העסק המשפחתי והן על בני המשפחה מפני הסיכונים הטמונים בהעברה הבין-דורית ואף סיכונים המצויים בשינויים משפחתיים שאינם העברה בין-דורית (כגון: גירושין, פטירת שותף, אובדן השתכרות, מחלה ועוד..).

*** מעקב וביצוע התאמות בתוכנית: מעת לעת יש לבצע התאמות בתוכנית על מנת שתהיה רלוונטית ואפקטיבית לנסיבות המשתנות. משרדנו מספק ליווי מקצועי צמוד ודואג לעדכונים         ושינויים שוטפים.

הרחבת הכלים המשפטיים בהליך:

•  הסכמי ממון והסכמי סודיות- חברות משפחתיות רבות דורשות מבני המשפחה לערוך הסכמי ממון עם בני ובנות זוגם. במסגרת הסכם הממון ניתן להסדיר הפרדה רכושית מוחלטת בנוגע למניות החברה המשפחתית, או להסדיר את דרך חלוקת המניות במקרה של גירושין.

• תיקונים בתקנון החברה- כך שתהיה התייחסות לאפשרות שאחד מבעלי המניות ילך לעולמו. בתקנון יש להסדיר את דרך העברת המניות, את ההבדל בין מניות שליטה וניהול למניות אחרות, את דרך ניהול החברה בשלב הביניים שלאחר מות בעל המניות ועד שיורשיו יכנסו לנעליו, לרבות יצירת הסדר נאמנות מוסכמת מראש, המסדיר מה יהיה דין המניות ואופי הפעילות בחברה במצבים בלתי צפויים שאליהם עלולה החברה להיקלע. באמצעות מינוי נאמן מוסכם מראש, יכולים בני המשפחה מחד להבטיח את העיזבון ולשמור אותו, ומאידך למנוע את החלל שנוצר עם מותו של בעל המניות או של בעל תפקיד אחר בחברה, כך שהחברה לא תשותק.

• עריכת הסכם בין יורשים- פתרון שבו יכולים לנקוט בני משפחה שהם חלק מחברות משפחתיות, הוא עריכת הסכם בין יורשים, שבו יסדירו את חלוקת הרכוש עוד בזמן שהמוריש בחיים. חוק הירושה מאפשר לערוך הסכם בין יורשים פוטנציאליים לבין עצמם בנוגע לחלוקת רכוש העיזבון. הסכם כזה יוצא מתוך הנחה שהמוריש יוריש את רכושו לאותם יורשים פוטנציאליים או לחלקם. העדיפות היא שהסכם כזה יהיה תואם לצוואה של המוריש ובכך ימנעו מאבקים.